כאשר אחד מכלי הרכב הבלתי מורשים מעורב בתאונת דרכים אשר בה מעורב אף כלי רכב אחר, מורשה, עולה השאלה האם כלי הרכב הבלתי מורשה הינו 'רכב מנועי' כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או שמא אין המדובר ברכב מנועי.
להכרעה בשאלה זו משמעות רבה במקרה של תאונת דרכים - אם הרכב הלא מורשה אינו רכב מנועי והנוסע עליו נפגע בעת תאונת דרכים עם רכב מורשה אזי ביטוח החובה של הרכב המורשה יחויב לפצות את נוסע הרכב הלא מורשה ממש כאילו היה הולך רגל שנפגע על ידי רכב.
לעומת זאת אם הרכב הלא מורשה מוגדר כרכב מנועי לפי חוק אזי נהגו ונוסעיו אינם יכולים לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב מורשה אשר היה מעורב בתאונת דרכים שכן הם אמורים להיות מבוטחים בביטוח חובה של הרכב שלהם, רכב אשר כאמור בשל היותו לא מורשה אף אינו מבוטח.
מקרה שכזה הגיע להכרעת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין ת.א 258/03 שפורן דיווי נ' כלל חברה לביטוח ואח'.
התובע היה בעלים של קורקינט מונע במנוע בנזין בנפח זעיר של 22 סמ"ק אשר מהירותו המקסימלית 32 קמ"ש. את הקורקינט רכשו הוריו של התובע בארצות הברית. הקורקינט לא היה מבוטח בביטוח חובה שכן לא היה לו רישיון רכב וכלל לא היה רשום במשרד התחבורה.
בעת שהיה התובע בן 14 רכבו הוא וחברו על הקורקינט שבבעלותו. בקורקינט נהג חברו של התובע. הקורקינט התנגש ברכב פרטי ואירעה תאונת דרכים בה נפצעו התובע וחברו.
התובע הגיש תביעה לפיצויים כנגד נהג הרכב הפרטי וחברת הביטוח כלל אשר ביטחה את השימוש ברכב בביטוח חובה.
התובע טען כי הקורקינט עליו רכב אינו רכב מנועי כהגדרתו בחוק אלא צעצוע בלבד ואשר על כן הוא זכאי לפיצוי על נזקי בעקבות תאונת הדרכים מחברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב שהתנגש בקורקינט, זאת כפי שזכאי כל הולך רגל שנפגע מרכב.
חברת הביטוח של הרכב הפוגע טענה כי הקורקינט הינו רכב מנועי כהגדרתו בחוק ועל כן על התובע היה לבטח את השימוש בקורקינט בביטוח חובה ובמקרה של התנגשות בין הקורקינט לרכב אחר הנפגע שרכב על הקורקינט צריך לפנות לחברת הביטוח אשר ביטחה את הקורקינט בביטוח חובה ואם אין כזו - לא יקבל פיצוי כלל בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
בית המשפט בחן לפיכך את השאלה אם הקורקינט הינו רכב מנועי כהגדרתו בחוק. ההגדרה בחוק כוללת בין היתר דרישה לכך שמדובר ברכב הנע על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית.
אין מחלוקת כי הקורקינט נע בכוח מכני על הקרקע אך האם עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית?
בית המשפט קבע כי דרישה זו הינה כי התחבורה היבשתית הינה הפונקציה העיקרית - אם כי לא הבלעדית - של הרכב. כך למשל כלי שעיקר תפקידו פריקה וטעינה ולא תחבורה אינו רכב מנועי.
בית המשפט סבר כי מדובר ברכב מנועי שכן אף אם מדובר ברכב שמיועד לשעשוע בעיקר אין הדבר שולל את היותו רכב מנועי.
יתרה מזאת בית המשפט סבר כי העובדה שלקורקינט מיכל דלק קטן אשר מגביל את טווח נסיעתו אין בה כדי לשלול את העובדה כי מדובר ברכב מנועי אשר יכול לשמש לנסיעות קצרות בתוך יישוב לשמל.
סוף דבר בית המשפט פסק כי מדובר ברכב מנועי וכל כן נהג הרכב הפוגע בקורקינט וחברת הביטוח אשר ביטחה אותו בביטוח חובה אינם צריכים לפצות את התובע.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
